כיצד יש להציג רווח מעסק משפחתי שעובדים בו 2 בני הזוג? האם בשנת 2014 , שני בני זוג העובדים ביחד בעסק משותף יוכלו לרשום את התוצאה של רווח והפסד כמו שותפים בחלוקה שווים? או שמה חייבים לרשום את בן הזוג כשכיר בעסק?

ללקוח היתה הנה"ח עד 2013 תקבולים ותשלומים. עקב מחזור שעבר בשנת 2013 את ה 3- מיליון ₪, עברנו ב- 2014 לשיטה הכפולה. התברר כי בשנת 2014 המחזור יפחת ויהיה כ- 2.5 מיליון ₪ בלבד. האם בשנת 2015 נוכל לחזור לתקבולים ולתשלומים ולצמצם את העלויות.

סעיף 12 לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, מעניק למועצת רואי החשבון סמכות לחקור בעצמה או על ידי מי שתמנה לכך מבין חבריה, כל מקרה שהובא לידיעתה ובו נאשם רואה חשבון בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

נישום שעובד כגנן בדעתו לקנות טרקטורון כי יש לו עבודות בשטחי יו"ש אליהם ניתן להגיע ולהעביר ציוד אך ורק בטרקטורון בשל שבילים צרים בהם לא ניתן להיכנס עם רכב. הוא מבקש לדרוש מע"מ בקניה וכן הוצאה מלאה בגין החזקתו. האם הדבר אפשרי?

יש לי לקוח ששנה וחצי נמצא בחו"ל עם אשתו וילדיו, מקבל משכורת מחברה שאינה ישראלית וגם שכירות ולימודים של ילדיו. הוא חוזר לארץ בקרוב. מה היא חבותו בביטוח לאומי בגין תקופה זו ולפי אילו מסמכים? איך מגישים את ההוצאות כמו שכר דירה ושכר לימוד? מורידים אותם מהתלוש? מה התשלומים למס הכנסה כי הוא אינו תושב ישראל מבחינת מס הכנסה?

בחברה שעוסקת בתחום סחר ועיבוד בברזל בניין, זורקים כל שנה שאריות של ברזל שנשאר מעיבוד. הבלאי מהווה 5% מסך הקניות. איך מציגים את הבלאי במאזן וברווח והפסד והאם הדבר משפיע על המלאי?

אדם שנחשב תושב ארעי בספרד, מקבל הכנסות ממשכורת בארץ ומשלם מס וביטוח לאומי בארץ כאזרח ישראלי. הוא בעל מניות בחברה שהוא הבעלים היחידים שלה ומושך דיבידנד ממנה אותו הוא מעביר לספרד לצורך מחיה שם. האם יתכן כי שלטונות ספרד ירצו לחייב אותו במס נוסף על המס ששילם בארץ?

אדם שנחשב תושב ארעי בספרד, מקבל הכנסות ממשכורת בארץ ומשלם מס וביטוח לאומי בארץ כאזרח ישראלי. הוא בעל מניות בחברה שהוא הבעלים היחידים שלה ומושך דיבידנד ממנה אותו הוא מעביר לספרד לצורך מחיה שם. האם יתכן כי שלטונות ספרד ירצו לחייב אותו במס נוסף על המס ששילם בארץ?

לאחרונה התפרסם פסק דין מפי כב' השופטת ד'ר דרורה פלפל, שעניינו תביעה למתן צו מניעה קבוע ולקביעת פיצוי כספי בגין הפרת זכויות קניין רוחני ועשיית עושר ולא במשפט הנובעות מהעברת רישום הבעלות בשם המתחם "Blidira.co.il" על שם חברת "מקורות תוכנה בע"מ. כמו כן מעשיית שימוש שלא כדין בדומיין ובתוכנה שפותחה במסגרת מיזם אינטרנטי.

לאחרונה בתי דין לעבודה פוסקים בתביעות עובדים שתבעו מעסיקים בסכום גלובלי נטו ללא פירוט. לדוגמה, עובד תבע מעסיק בסכום של 100,000 ₪ עבור פנסיה, פיצויים, חגים, חופש והבראה ונפסק סך של 40,000 ₪ ללא פירט. השאלה היא כיצד יש להתייחס לסכום זה ברישום בתלוש או בספרים?