סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), קובע כי על עסקה בישראל ועל ייבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין.

לנישומה הועברו כספי משכורת אשר שייכים לשנת 2013 בתחילת שנת 2014 . כתוצאה, נוצרה לה הכנסה בחסר בשנת 2013 והכנסה ביתר בשנת 2014 . הנישומה פנתה לחשבות השכר אצל מעבידה וביקשה לקבל טופס 106 ידני שיכלול את ההכנסות הנכונות לשנת 2013 . עד היום בקשתה לא נענתה. מה ניתן לעשות? להגיש את הדוח עבור שנת 2013 עם טופס 106 שגוי ולתקן בהמשך או שאין סיכוי שברשות המיסים יתקנו אותו?

בני זוג שאינם נשואים ולהם ילד משותף, גרים יחד ומנהלים משק בית משותף. האם לאימא מגיעים נקודות זיכוי כ"אם חד הורית"?

בפס"ד דקסון נ' אגיס ואח' שניתן בביהמ"ש המחוזי בת"א, בתאריך 3.6.12 קובע השופט שהתובעת חב' דקסון לא הוכיחה את יסודות העוולה של גניבת עין או את העילה של עשיית עושר ולא במשפט. השופט דוחה את התביעה ומטיל על התובעת לשלם לנתבעות הוצאות משפט בסך 50,000 ₪ ושכ"ט בסך 150,000 ש"ח.

המעביד מוסיף כל חודש לעובדת זרה בענף הסיעוד שרשומה במשרד כח אדם ומקבלת תלוש שכר כחוק כ 3,000- ₪ עבור שבתות שהיא נשארת לעבוד ועבור ימי חג. איזה סכום צריך לדווח לביטוח לאומי בדיווח כמעסיק, האם את הסכום שהוא משלם בלבד או שיש לכלול גם את הסכום שהיא מקבלת במסגרת תלוש השכר שעליו שולם ביטוח לאומי?

בשנים האחרונות מתגבר השיח הציבורי הנסב סביב סוגיית מיסויים בישראל של יחידים תושבי ישראל על הכנסותיהם המופקות בחו"ל. רשויות המס בישראל נלחמות בשיניים ובציפורניים על מנת לשמר אחיזה איתנה בהכנסות המופקות על ידי אותם ישראלים בחו"ל ובתוך כך מנסות ככל שאפשר לנגוס נגיסות גדול מההכנסות האמורות, ועל הכף השנייה של המאזניים הממשלה ומשרד האוצר "שוברים את הראש" בכדי לשמור על בעלי ההון קרובים אליהם, ועושים ככל שביכולתם כדי למנוע מהם לנתק את זיקתם למדינת ישראל לטובת הגירה למדינות אחרות המוגדרות כמקלטי מס.

בעמותה כדוגמת בית כנסת שהכנסותיה דלות, משלמים לפעמים הוצאות (בסכומים קטנים יחסית) בשל ניקיון, תיקונים קלים וכו', לאנשים שהם בדרך כלל מבוגרים ואין להם תיק לא במס הכנסה ולא במע"מ. מדובר בהוצאות "חד פעמיות" - להוצאות קבועות בידי אנשים קבועים העמותה דואגת להוציא תלושי משכורת כמקובל. האם קיימת שיטה או הוראה או תקנה לטיפול בביסוס או בהוכחת ההוצאה שבוצעה וברישומה בספרים מבלי להיקלע למצב של פסילת ספרי העמותה?

בעמותה רשומה בוצעו שיפוצים במבנה שמשמש אותה. ממבצעי העבודה התקבלה חשבונית פיקטיבית. האחראים על העמותה לא מצליחים להגיע למבצעי העבודה כדי להשיג מסמכים ראויים. בינתיים הסכומים נרשמו כחוב של מאן דהו בספרים עד מציאת פתרון מתאים. מה הפתרון שהמומחים מציעים בנושא, האם בהעדר פתרון מסמכי ניתן או חייבים לרשום הערה או הסתייגות או גילוי נאות מתאים בדוחות הכספיים של העמותה?

סעיף 12 לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, מעניק למועצת רואי החשבון סמכות לחקור בעצמה או על ידי מי שתמנה לכך מבין חבריה, כל מקרה שהובא לידיעתה ובו נאשם רואה חשבון בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

לקוח השקיע בניירות ערך סכום לא מבוטל אצל ברוקר וההשקעה התנהלה בבנק ישראלי. בשלב מאוחר יותר הברוקר עבר לחו"ל, לקח עימו את הכספים וניהל זאת תקופה מסוימת בחו"ל. מאוחר יותר הודיע הברוקר כי הקרן פשטה רגל. לאחר הגשת תביעה ניתן פסק דין שקבע כי הקרן אכן קרסה שלא באשמת הברוקר והלקוח הפסיד את הכסף והוצאות משפט. האם ניתן על סמך פסק הדין לתבוע הפסדים בניירות ערך לצרכי מס הכנסה לשנת 2014 למרות שאין אישור מהבנק או מהברוקר המעיד על הפסדים אלא רק פסק דין של בית המשפט?