בטוח לאומי- לפעמים ניתן להלום בחזרה

מול התנהגות לפעמים שערורייתית של מוסדות, פעמים רבות אנו חסרי אונים. מתברר שלפעמים ניתן להלום בחזרה. להלן ציטוט מכתבתה של רותי אברהם שפורסמה בחדשות מחלקה ראשונה:

------------------------------------------------------------

עיקולים שלא כדין פוגעים בשמו הטוב של אדם ומזכים בפיצוי. בית משפט השלום בתל אביב הורה לביטוח לאומי לשלם 50 אלף שקלים לעורכת דין רונית הרפז זיו, לאחר שחשבונותיה עוקלו שלא כדין. מדובר בעיקול בגין חוב של 2,500 שקלים, שביטוח לאומי דרש מהרפז-זיו, כבלתי מועסקת. לא עזרו כל פניותיה, והמסמכים שהציגה כי הועסקה כמטפלת על-ידי אתי הירשמן שאף דיווחה כי היא מעסיקה אותה, ביטוח לאומי הטיל עיקולים על חשבונותיה. בהחלטה על הפיצוי כתב השופט חגי ברנר כי הצגת אדם בפני צד שלישי כמי שאין מנוס מהטלת עיקול על נכסיו, מהווה פגיעה בשמו הטוב ומזכה בפיצוי.

השופט ציין בהחלטה כי נקודת המוצא היא שהמעביד ולא העובד הוא החייב בתשלום, וכי מרגע שדווח למוסד על-ידי המעבידה כי היא מעסיקה את הרפז-זיו, המוסד ידע כי זו אינה חייבת בתשלום. "המוסד ידע היטב כי החוב במלואו, ככל שהוא קיים, מוטל על המעבידה לבדה ושומה היה עליו לגבות את החוב מהמעבידה ולא מהתובעת".

בהתייחסו לטענות המוסד כי מפניותיה של המעסיקה נעדר מספר תיק הניכויים, כתב השופט כי "עם כל הכבוד לקשיים המנהלתיים שבפניהם ניצב הביטוח הלאומי בבואו לגבות דמי ביטוח מהמעסיקים, רק משום שאלה לא ציינו את מס' תיק הניכויים שלהם... אין הוא יכול להפוך את העובד לבן ערובה ולגבות ממנו חובות כספייים החלים על המעסיק לבדו. הדבר אינו ראוי וגם אינו חוקי ויש להצטער על כך שגוף ציבורי דוגמת המוסד לביטוח לאומי, עושה דין לעצמו ומשתמש בכלי רב העוצמה של פקודת המיסים... שלא למטרה שלשמה נועד, ונגד עובדת שברור בעליל כי אינה חייבת בחוב דמי ביטוח לאומי".

המוסד לביטוח לאומי, הדגיש השופט, "לא מילא את תפקידו כהלכה אלא עשה מלאכתו קלה, ובמקום לפנות ישירות לגב' הירזמן על-פי הפרטים שקיבל מהתובעת, העדיף לחפש את המטבע מתחת לפנס ולהטיל עיקול על נכסיה של התובעת, לא פעם אחת, אלא פעמיים ושלוש, גם לאחר שקיבל לידיו את מספר תיק הניכויים של גב' הירשמן".

בהחלטה לפסוק את מלוא הסכום, 50 אלף שקלים, ללא הוכחת נזק, כתב השופט כי "דווקא משום שמדובר ברשות שלטונית, ניתן לצפות כי יקפיד הקפד יתרה על שימוש זהיר ומדוד בסמכות מרחיקת הלכת הנתונה לו... וימנע מהטלת עיקולים על מי שאינם חייבים לו כסף". בית המשפט אף הטיל על ביטוח לאומי לשלם לעו"ד הרפז-זיו את שכר טירחתה, הגם שייצגה את עצמה. "התובעת לא שכרה עורך דין אך בהיותה עורכת דין שייצגה את עצמה היא זכאית לשכר טירחת עורך דין... לפיכך הנתבע ישלם לה שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקלים".

בית משפט השלום בתל אביב א 22407/08

חזרה לקטגוריה

הדפס מאמר

שלח לחבר