עובדת שכירה במשרה מלאה בעלת שכר חודשי בגובה כ- 13,000 ₪ ברוטו, פתחה תיק של עוסק פטור בחודש נובמבר 2013 . כמו כן היא פתחה תיק בביטוח לאומי כעובדת עצמאית (פחות מארבע שעות בשבוע והכנסה של 1,500 ₪). כלומר היא לא נחשבת כעצמאית לצורך ביטוח לאומי ולא משלמת דמי ביטוח לאומי. 1) במידה והיא מתפטרת מהעבודה כשכירה האם תהיה זכאית לדמי אבטלה? 2) האם התשובה תשתנה בהנחה שכעוסק פטור ההכנסה שלה תהיה אפס? 3) בהנחה שההכנסה שלה כעוסק פטור תהיה 1,500 ₪ בחודש האם היא תקבל דמי אבטלה ובאיזה שיעור? 4) האם יש מדרגות הכנסה שהיא יכולה להרוויח ובהתאם למדרגות ההכנסה כעצמאית יש הקבלה לקבלת דמי אבטלה?

בהודעתכם מיום 20.11.13 לגבי הדיון שמתקיים בוועדת הכספים לגבי החלת דיווח מקוון לעסקים קטנים רשמתם, כי הדיווח יחול על עסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על מיליון וחצי כולל מע"מ. האם הסכום הוא אכן כולל מע"מ? שהרי עבור מע"מ המחזור הוא סכום ללא מע"מ. נא בדיקתכם.

אדם תרם 30,000 ש"ח למוסד מוכר, הכנסתו הייתה 102,500 ₪ - היות שלא עבד כל השנה שילם רק כ-4,500 ₪ וממילא ניצל רק חלק מהמגיע לו כזיכוי מהתרומה. האם יועבר חלק מהתרומה לשנים הבאות? כמה?

מדובר בפרויקט עבור חברה בחו"ל. היועצים ישראלים עובדים מהארץ ובחו"ל לתקופות קצרות. התשלום מועבר מחו"ל לחשבון החברה. תשלום ליועצים עבור חשבונית בארץ כולל מע"מ. איך מקזזים את המע"מ אם התשלום מחו"ל הוא ללא מע"מ?

תושבות של אדם נבחנת על פי מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים ובהתחשב בחזקות הנוגעות להגדרת תושב ישראל שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. קיימת חשיבות רבה לסיווגו של אדם כתושב ישראל או כתושב חוץ. הגדרה זו משליכה מניה ובניה על מעמדו המיסויי של האדם וכפועל יוצא על חבויות המס החלות עליו.

הדין בפולין קובע, כי חברה שמקום רישומה הוא בפולין או שהועד המנהל שלה (הדירקטוריון) יושב בפולין, תחשב כתושבת פולין לצורכי מס.

לעניין ניהול ספרים, אלו תוספות חלות לגבי המקצועות כלהלן: ( 1) גנן לעבודות גינון בגינות; ( 2) ביצוע עבודות חשמל באתרי בניה; ( 3) מסגר שמבצע עבודות מסגרות לחברה ומנפיק חשבוניות מס, אציין כי את חומרי הגלם ואת בית המלאכה הוא מקבל מהחברה ואינו משלם שכירות הוא מגיע כל יום עם צוות עובדים שלו לצורך ביצוע העבודה.

למרות הרוחות הנושבות בימים אלה מוועדת טרכטנברג, הנוטות להעלות את נטל המיסים על בעלי הכנסות גבוהות, מתברר כי עבור ישראלים מסויימים, גם האמידים שבהם, משמשת מדינת ישראל דווקא כמקלט מס אטרקטיבי: עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים.

ללקוח יש בניין ובו יש רק חנות אחת בדמי מפתח. שאר הנכס פנוי ומושכר בשוק החופשי. הנכס הועבר ללקוח בירושה כאשר הוריו הכניסו את הדייר המוגן בשנת 1972 וקיבלו בעדו דמי מפתח, ומאז הוא דייר מוגן בחנות. הלקוח לא יקבל הכנסה מדמי מפתח לעולם. כך שאין לו ממה לקזז. הוא משלם על מנת להוציא דייר מוגן ולפדות את החנות מדמי המפתח. הבניין מניב הכנסות מהשכרת הנכסים כחנות ומשרדים (לא מגורים). לאור השלמת הנתונים לעיל, שאלתי היא: איך מנכים את הסכום ששולם לדייר כדמי פינוי. האם מפחיתים את ההכנסות כל שנה עד ש"נגמר הסכום" ומראים כל שנה הכנסה אפס מדמי שכירות, או מנכים את הסכום ששולם במספר שנים כמו הוצאות פחת. וזה חלק מההוצאות.

אדם שעבר תאונה אישית או שעבר תאונת עבודה וקיבל דמי פגיעה ובמקביל מקבל עבור אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח האם יש חובת קיזוז בין חברת הביטוח לביטוח לאומי לענין קבלת שתי קצבאות, האם יש תקרה שלא מחייבת קיזוז והאם יש חובה לדווח על כל המקורות לשני הצדדים?