עד לשנת 2003 שיטת המס הנהוגה במדינת ישראל הייתה שיטת מס טריטוריאלית עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל, ולפיכך חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות מס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו. לכן תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל וגם הריבית והרווחים שנצברו עליהם לא היו חייבים במס עד שנת 2003.

הוראות החוק המתייחסות לעיכוב ביצוע עונש מאסר מצויות בסעיפים 43, 44 ו87- לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בית המשפט אשר דן את הנאשם לריצוי עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, רשאי להחליט- בהסכמת הנידון- כי זה יישא את עונשו, כולו או מקצתו, בעבודת משק או עבודה ציבורית- עבודות שירות. שני סוגי עבודות שירות הן מחוץ לכותלי בית הסוהר, במוסדות המדינה או מוסדות של גוף ציבורי אחר, אשר נקבעו למטרה זו על ידי מנהל שירות התעסוקה; הן מתבצעות תחת פיקוחו של ממונה על עבודות שירות, שנתמנה על ידי השר לביטחון פנים מבין קציני שירות בתי הסוהר.

פחת הינו ירידה בשוויו של נכס על פני תקופת הבעלות והשימוש בו. נכס מאבד מערכו כתוצאה מתהליכי בלאי, שינויים טכנולוגיים והתיישנות. נכסים אלו נשחקים ומתבלים עם הזמן כתוצאה מהשימוש השוטף בהם.

טענת "פרעתי" הקבועה בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 מאפשרת לחייב, הטוען כי מילא אחר פסק הדין שניתן בעניינו או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, להגיש בקשה בעניין זה לרשם ההוצאה לפועל, תוך שהחוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין.

כאשר בית המשפט גוזר עונש מאסר על נאשם, רשאי הוא להורות כי התקופה או חלק ממנה יהיה על תנאי. התנאי הוא כי הנידון לא יישא בחלק זה של המאסר אלא אם כן במסגרת התקופה שקבע בית המשפט, עבר את אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה זו.

בראש ובראשונה כתב האישום צריך לגלות עבירה. על כתב האישום לכלול את פרשת העובדות, שבה תיאור הפרשה נשוא האישום. פרשת העובדות צריכה לכלול את כל יסודות המהווים את הגדרת העבירה. אם התביעה מבקשת להסתמך על חזקה שבחוק, חייבת היא לציין בפרשת העובדות את היסודות להפעלת החזקה. בנוסף, יש לציין תמיד את מרכיב הכוונה שבעבירה, כגון "ללא סיבה מספקת", "ללא הצדק סביר" או "בזדון ובכוונה להתחמק ממס" וכו'.

חשבונית פיקטיבית לא רק פורעת את השיטה עליה מבוססת קביעתו וגבייתו של המס, אלא ממש מחבלת בה. הוצאתה של חשבונית מס שלא כדין, משום שאין מאחוריה עסקה של ממש החייבת במס. חשבונית מס מאפשרת לרוכש אותה- וזאת מטרת רכישתה- ניכוי מס תשומות הכלול בה ללא זכות חוקית ובלי שמוציא החשבונית ישלם במקביל את מס העסקאות העולה ממנה גם אם רוכש החשבונית שילם למוכר את המס במלואו.

חוק איסור הלבנת הון (להלן: החוק) נחקק בשנת 2000, בניסיון להילחם בהלבנת הון ולמנוע פעולות שמקורן בפעילות עבריינית.

החשבונית "זרה" איננה "פיקטיבית" כי היא מייצגת עסקה של ממש, בדרך כלל של הספקת שירותי כוח אדם, אולם העוסק שהוציא את החשבונית ואשר שמו מתנוסס על גבי החשבונית, אינו הגורם אשר סיפק בפועל את השירות או מכר בפועל את הטובין. הפגם שבה- העוסק שהוציא את החשבונית "זר" לעסקה נשוא החשבונית, ומכאן לפסולתה לניכוי מס תשומות על ידי מקבלה, שכן היא "הוצאה שלא כדין", תנאי שקיומו הכרחי בהתאם להוראתו של סעיף 38 לחוק מע"מ.